אי יציבות - הצגה למבוגרים ונוער
אוצר הזהב - הצגת זהירות בדרכים
אגדת להטוטים - המסע של להב
מופאש - מופע אש ולהטוטים

אודות ההצגה אי יציבות

ההצגה "אי יציבות" היא סיפור על להטוטן-אמן שהספינה שלו נטרפה,
ובכוחותיו האחרונים הוא מצליח להגיע לאי בודד באמצע האוקיינוס.
אבל מתברר שהאי לא ממש בודד – מתגורר שם פליט אחר,
והוא מחכה שמישהו יגיע ויחלץ אותו משם.

שני הניצולים צריכים לחלוק את האי יחד, אבל הם טיפוסים שונים מאד:
האחד שכלתני במהותו, ואילו השני מוצף ברגש; האחד מקדש סדר ויעילות,
ואילו השני חובב מושבע של אמנות ויצירה; האחד רגליו נטועות בקרקע, ואילו השני מפליג בדמיונות.
לכל אחד מהניצולים יש סודות ומשקעים מהעבר, המקשים עליהם להאמין זה בזה ולשתף פעולה.
שניהם יודעים שהם זקוקים זה לזה כדי להינצל, אבל ביניהם פעורה תהום עמוקה.
האם יצליחו השותפים הכפויים להתחבר ולהשלים זה את זה?

"אי יציבות" היא דרמה קומית למבוגרים ולנוער,
המשלבת תיאטרון קולח ועמוק עם להטוטים המעשירים את העלילה ומחדדים אותה.
ההצגה עוסקת בשאלות של חברוּת, שותפוּת, מציאות מול דמיון והתמודדות עם משברים ומשקעים מהעבר.

לפרטים והזמנות: 054-6702328

צור קשר עם תיאטרון מופאש

לפרטים והזמנות:

054-6702328

ami @ mofash.com

הפוסטר של ההצגה אי יציבות

ממליצים על ההצגה אי יציבות

בתוך הסערה הפנימית המתחוללת אצל כל מתבגר המחפש את מקומו בחברה,
מציעה ההצגה של עמי ויהודה זווית התבוננות עמוקה, לעיתים כואבת, ורגישה.
ההצגה אי של יציבות עושה שימוש באומנות הג'אגלינג והלהטוטים
על מנת לטפל בנושא רגיש. החיוך והצחוק הנשמעים תוך כדי ההצגה,
מהווים סיוע של ממש בעיכול של המסר הפנימי שלא נרתע לגעת במורכבות .
עמי ויהודה , מצליחים , דרך אמצעים מינימליסטיים,
ועם משחק ותנועה המתרחשת בין השחקנים לקהל,
אך גם בין השחקנים לבין עצמם, ליצור רגעים מלאי משמעות המתרחשים באי הבודד של כל אחד מאיתנו,
ובתוך מערך היחסים החברתיים שכל אחד מאיתנו נתון בתוכו.
הדיון בעקבות ההצגה מאפשר לגעת ולשאול, לברר ולהקשות,
ולהיחשף לתהליך אותו עברו עמי ויהודה בעצמם, בדרך להצגה.
'אי יציבות'. – החיוך לא מסתיר את הכאב. הכאב לא בולע את הצחוק. מומלץ.

איל ורד. רב קהילת יחדיו , הדר גנים פתח תקווה.

אני שמח להמליץ על ההצגה "אי יציבות", העוסקת בחן בנקודות שבין אדם לחברו ולעצמו.
נקי. מצחיק, אותנטי. מעורר מחשבה.
ההצגה מתאימה לבני נוער ולמבוגרים כאחד, ולכל מי שנע בין בדידות לתקווה, ובין חלומות למימוש עצמי.

ידידיה ערמון - רב בית ספר תיכון

ההצגה 'אי יציבות' המועלה בימים אלה על ידי תיאטרון 'מופאש'
היא אלגוריה התוהה על מקומם של האמנות והמשחק בחיינו,
בעולם הישגי ותובעני התובע את דחיקתם לשוליים.
הכותב והבמאי, דביר שרייבר, כמו פיצל תודעה בת-זמננו לשני גופים נפרדים המתנועעים על הבמה,
ומייצגים באופן דיכוטומי שתי פרסונות שונות:
את המבוגר האחראי, היעיל, ההישגי, המשועבד לכורח ההישרדות,
שבדידותו הקיומית אל מול העולם היא מוחלטת.
ומנגד – את הילד-הנצחי, האמן המיוסר, הנאבק על שימור חירותו הפנימית וערכיו ההומניים,
בתוך עולם חשדני ומנוכר בו הישגיו נחשבים דלים ובלתי-מוערכים.
על מנת ליצור מפגש 'טהור' בין רכיבי-תודעה אלה, כבתנאֵי-מעבדה סטריליים,
הופגשו השניים על אי בודד ריק מאדם, ונאלצו לקיים מעין מערכת זוגית – יחסי אהבה-דחייה,
קונפליקט ותלות ביניהם – לשם המשך קיומם.
השחקנים, עמי חניא ויהודה רורדמן, מביאים עימם ערך מוסף מיוחד אל השפה הבימתית –
כאמני ג'אגלינג מיומנים, הם עושים שימוש מושכל בתנועת הגוף,
ומשלבים להטוטים שונים כחלק מן הדיאלוג הדינאמי המתהווה ביניהם.
התוצר של זה הוא גילום ייחודי ומעניין של המתח ושל ההפרייה ההדדיים
בין שני כוחות-נפש אלה באמצעות טקסט שאינו רק מילולי, אלא 'מתורגם' תדיר למחוות גופניות.
ההצגה מעלה אפוא בדרכה המיוחדת את השאלה העתיקה של מקומה של האמנות בַּנפש ובחברה,
תוך רפלקסיה מתמדת על עצם התרחשותה-שלה על הבמה.
המדיום הייחודי לה מהווה קריאת-תיגר על גבולותיה המודעים והבלתי-מודעים של השפה,
המאופיינת לרוב על ידי איפוק ומכוסָה במעטה של חשיבות-עצמית,
שלעתים אינו אלא מסווה למצוקת בדידות ולניכור כלפי העולם.
דוקטור איתמר דרורי

נשמח לשלוח המלצות נוספות וממליצים בדואר האלקטרוני

הפקה: תיאטרון 'מופאש' | כתיבה ובימוי: דביר שרייבר | שחקנים: עמי חניא, יהודה רורדמן | מוזיקה: אלעד דויטש
תלבושות: מישל ורבקה חניא | תפאורה: א.ח הפקות